תקציר: הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 23 של הכרזות העוסקות ברפורמה המשפטית או בהפיכה המשטרית - הכל ע"פ עיניכם - ובתנועת המחאה שדוהרת הלאה... עיון מועיל ומהנה, ככל שניתן!

"נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה–הַנֹּתֵן, אִמְרֵי-שָׁפֶר" (בראשית מט, כא)

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

כְּרָזָה או פּוֹסְטֶר (Poster) היא כל דימוי חזותי המיועד להצגתו לראווה. כרזות הן לא פעם הפריט המזהה מעצב גרפי יותר מאשר תוצרים אחרים בעולם העיצוב. לפני עידן הרשתות החברתיות, היו הפוסטרים מודפסים על נייר ותלויים לראווה על קירות או משטחים. היום, עברה הזירה אל הרשתות החברתיות (ויקיפדיה: כרזה).

הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 23 על הכרזות העוסקות ברפורמה המשפטית או בהפיכה המשטרית - הכול ע"פ עיניכם - ובתנועת המחאה שדוהרת הלאה...

עיון מועיל ומהנה, ככל שניתן, ואתם מוזמנים לתרום עוד...

[כרזות שבעל הזכויות שבהן לא אותר, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי בכל כרזה, אנא פנו ל: yehezkeally@gmail.com] 

*  *  *

כרזה ראשונה בראש הדף: "הפוך גוטה, הפוך!"... הטעות של פרופ' קרמניצר היא הטעות של האליטה כולה

בתחילת יולי 2024, מונה פרופ' רון שפירא לבית הדין בהאג במקום אהרן ברק ופרופ' קרמניצר מתקומם: "מי שהביע חוסר אמון מוחלט בבית הדין בהאג, בלתי מתאים לכהן בו. אך נראה שבממשלת ישראל ויתרו על השכל הישר, ומחפשים עימות".

רון שפירא טען אחרי מינוי פרופ' ברק לבית הדין, כי "כמעט כל תושבי מדינת ישראל היהודים וכל הצמרת המדינית שלה חושבים שהוא (בית הדין) איננו ראוי לשום מידה של אמון. הקונסנזוס בישראל הוא שהגוף הזה ממחיש ומביא לידי קיצוניות את כל פגמי השיח המשפטי באשר הוא שם: חוסר יושר אינטלקטואלי, שימוש מניפולטיבי בהגדרות רב-משמעיות, כלים מגושמים מדי לבדיקת עובדות ולהפרכת שקרים, והסוואת אינטרסים זרים של השופטים עצמם במלל הנחזה בכזב כנייטרלי."

האליטה שלנו ממשיכה במדיניות ההתבטלות והחנופה לפריץ. היא מבקשת שנהפוך כולנו לפרוגרסיבים כמוה, אבל אנחנו לא, ויש משמעות בזירה הבינלאומית לכבוד של מדינה חפצת קיום. למה צריך להרכין ראש ולטשטש את האמת?

*  *  *

כרזה שנייה של אראל סג"ל: האירוניה מתה מצחוק

פרופ' רון שפירא מונה לבית הדין בהאג במקום אהרן ברק ופרופ' קרמניצר מתקומם: "מי שהביע חוסר אמון מוחלט בבית הדין בהאג, בלתי מתאים לכהן בו. אך נראה שבממשלת ישראל ויתרו על השכל הישר, ומחפשים עימות".

על כך משיב אראל סג"ל: "אלה שדוחקים לעצור את המלחמה, סבורים כי הדרך הטובה ביותר להילחם בשופטים בהאג - בעלי הדעות האנטי ישראליות - היא פשוט לשלוח שופט שמסכים איתם"...

כי ברור שהממשלה הישראלית החריבה את הדמוקרטיה הליברלית באמצעות מינוי אנשים שמתאימים לתפקידם כמו שפירא. איך אפשר לשכוח שבית הדין בהאג הוא התגלמות הדמוקרטיה הליברלית הנאורה, עם הרכב שופטים מהמם ומקסים ממדינות שוחרות זכויות אדם ודמוקרטיה. על פי קרמניצר, אנחנו צריכים להאמין שהשופטים בהאג, ממדינות כמו לבנון, רוסיה וסין, פועלים מתוך ניקיון, היגיון וצדק טהור.

ממשלת ישראל היא הבעיה, ולא האויבים האכזריים שבאמת מנסים להשמיד אותנו. אבל כל זה ברור, כי מר קרמניצר חייב להרגיש צודק בזמן שהמציאות מתרסקת מולו.

• אראל סג"ל (2024), כך גיליתי שפרופ' קרמניצר הוא גדול ההומוריסטים העבריים, ישראל היום, ישראל השבוע, 4/7/24.

כרזה שלישית: מה מלמדת אותנו פרשת קורח לגבי סיכויי שרידותה של אליטת ההון שלנו?

פרשת קורח מלמדת שהאליטה הישראלית במדבר שרדה בזכות שני גורמים עיקריים: לכידות ולגיטימציה. לפחות ע"פ המדדים הללו, שרידותה של 'אליטת ההון' הנוכחית מתערערת:

• לכידות: לכאורה, מעולם לא הייתה הלכידות הפנימית בקרב 'אליטת ההון' הישראלית טובה יותר, ועוצמתה המצרפית חזקה יותר. אבל, מתחילים להתהוות בקיעים בסולידריות הזו: המרכיבים הציוניים בתוכה מתחילים לתהות לגבי היגיון פעולתה, ומשאירים את הרחוב לקיצונים. אחרים מגלים ייאוש, ומצויים בעיצומו של תהליך הגירה לחו"ל.
• לגיטימציה: הלגיטימיות של האליטה הולכת ומתערערת, והמלחמה מהווה זרז משמעותי לכך. היא מחלישה את לגיטימיות המוסדות שעליהם היא נסמכת (צמרת מערכת הביטחון, בית המשפט העליון, הפרקליטות ויחידות החקירה של המשטרה) ומעצימה את זכויותיה של האליטה הדתית לאומית, שמשלמת בדם אנשיה את המחיר העיקרי של המלחמה.

לסיכום, נראה כי אליטת ההון שלנו מחשבת את קיצה לאחור, וכמו כל אליטה מתחלפת, היא תעזוב בדם ובאש ובתמרות עשן!

• המאמר הרלוונטי: פנחס יחזקאלי: פרשת קורח ועדתו ותורת האליטות.

כרזה רביעית: האמנם כולנו רביב דרוקר? האליטה מתחילה לאבד את מאחזיה

מערכת מורכבת תמיד נוטה למהפכים, ודומה שאליטת ההון הישראלית מיצתה את ימיה בהובלת ישראל. היא הגיעה לשיא כוחה בפסק דין עילת הסבירות (מערכת, כמו מטוטלת של שעון, משנה כיוון רק כשהיא מגיעה לשיא), ועתה כבר ניתן לשמוע את מאחזי הכוח שלה חורקים. תהיינה עוד עליות ותהיינה ירידות, אבל הרוח כבר שינתה את כיוונה, והכיוון ברור לעין.

המאחז הראשון להתערער תמיד, הוא ערוצי התקשורת הממוסדים. למה? חשבון פשוט. האליטה קטנה. העם עצום ורב. ערוצי מחאה רבים כל כך (11, 12, 13) זה להכניס לפה יותר ממה שניתן לבלוע. ערוץ 13 תמיד היה החולייה החלשה, ועם עזיבתה של איילה חסון הוא נחלש עוד יותר, כי הוא ננטש ע"י אנשי הימין, שמצאו בית חם בערוץ 14, ובשישי שבת מעתה, בערוץ 24. זה היה רק עניין של זמן עד שהבעלים של ערוץ 13 יבין שהקצנה מחאתית איננה סגולה לרייטינג גבוה, וינסה לסוב לאחור... מי ששילם את המחיר ראשון היה הסמן הקיצוני של המחאה, רביב דרוקר.

ואגב תתכוננו, מאחז הכוח הבא, שכבר חורק, הוא צה"ל.

כרזה חמישית בדף הטוויטר של איילה חסון: סדרי עדיפויות בעולם הפוך!

"עוד לא הוגש כתב אישום אחד נגד מחבלי הנוחבה השפלים שרצחו ואנסו ושרפו והתעללו. אבל המשטרה והפרקליטות הקדישו את היום כולו לערער על החלטות שיפוטיות שבהן נקבע שיש לשחרר את החשודים ברצח מחבל נוחבה."

כרזה שישית: פרופ' עוזי רבי: מעולם לא חשבתי שאפגוש אוקסימורון* כזה: חייל מואשם בר-צ-ח מחבל נוחב'ה בכאוס של זירת הטבח, בשבעה באוקטובר!

ולשם מה? כדי לרצות את הפריץ? כדי למצוא חן בעיני גורמים בינלאומיים?

* אוקסימורון: שִׁמּוּשׁ בְּצֵרוּפֵי מֻשָּׂגִים מְנֻגָּדִים בְּמַשְׁמְעֵיהֶם

כרזה שביעית: המחאה שיחררה מפלצת

כשהשיקה המחאה את קמפיין ה'ביבי בוגד' - והחלה ליצור הרגלה ציבורית לשימוש במילה 'בגידה' - היא שחררה מפלצת, שאינה נשארת רק בצידה האחד של המפה הפוליטית.

הלוואי ואטעה אבל לדעתי, המחאה הולכת לגלות בדרך הקשה כי מפלצות דרכן לנשוך, בערבו של יום, את ישבנו של משחררן...

(בגידה' - treason - ע"פ מילון צה"ל': 'מעילה באמון והפרת אמונים ע"י סיוע לאויב")

כרזה שמינית: למה כאוס באמצע מלחמה?

כרזה תשיעית של אריאל בולשטיין: חטא היוהרה של אליטות ההון - הם תמיד יודעים טוב יותר...

"... החטא הזה מחמיר כאשר מקבלי ההחלטות טועים לחשוב שדי בזריקת כסף כדי להשיג כל מטרה. בחיים האמיתיים זה הפוך: אם הולכים בכיוון הלא נכון, המימון הנדיב מתרחק מן היעד. 

כתוצאה מכך מקבלים מפלצות של ממש, כדוגמת אונר"א, שבזכות מימון של מיליארדים, בעיקר ממקורות מערביים, הפכה לכלי להנצחת פליטות ולניגוח של ישראל. אילו המיליארדים האלה היו מנוצלים ליישוב הפליטים מארץ ישראל וצאצאיהם בארצות ערב אחרות, או אפילו לחלוקה ישירות לידי הפליטים, בעיית הפליטים הייתה מוסרת מן השולחן כבר לפני עידנים."   

• המאמר הרלוונטי: אריאל בולשטיין (2024), החופים מהמזח כבר עפו, ישראל היום, 15/7/24.

כרזה עשירית בדף הטוויטר של Daniel Bursan: אלה ששווים, ואלה ששווים פחות...

אכיפה בררנית הלכה למעשה: עצוב, אבל לא משנה מה אומרים. משנה מי אומר!

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג 'מערכת מורכבת'.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.